Madrid מדריד

הבירה הספרדית היא עיר תוססת ושוקקת חיים. סביב הכיכרות המפורסמות בעיר, הרחובות המרכזיים מלאי בתי קפה, מסעדות ואזורי קניות תמצאו גם מוזיאונים נפלאים ואתרי תיירות שמומלץ להגיע אליהם אם אתם בביקור הראשון שלכם במדריד. התחבורה הציבורית בעיר הכוללת מטרו, אוטובוסים ורכבות יעילה ומאוד קלה לשימוש. בימים אלה של חודש דצמבר תקופת החגים העיר מוארת, מקושטת וצבעונית יותר מתמיד ומזמינה את המבקרים בה לחגיגה אמיתית.

את הערב הראשון שלי במדריד התחלתי בכיכר מאיור Plaza Mayor שפירושה הכיכר המרכזית. הכיכר המלבנית הייתה הומה אדם, משפחות עם ילדים הגיעו לחגוג כאן את ההכנות לכריסטמס, עם העץ אשוח הענקי והמואר המוצב כאן בכל כיכר וסביבו אין ספור דוכנים למתנות ודברי מתיקה לימי החג. כל הכיכר מוארת באורות והחגיגה בעיצומה אך לא ניתן להתעלם ממה שארע כאן בעבר לצד אין ספור פסטיבלים, הכתרות מלכותיות מלחמות שוורים הכיכר ידעה גם ימים אפלים יותר לבני עמנו כי כאן גם התרחשו המשפטים בימי האינקוויזיציה וההוצאות להורג.

ממול הכיכר נמצא השוק המקורה שוק סן מיגל Mercado de san Miguel שוק אוכל מקומי בו תוכלו למצוא אפשרויות רבות מאוכל מקומי שקיים בכל ימות השנה כמו טאפס, פאייה ודברי מתיקה כמו הצ'ורוס עם השוקולד המפורסם, עוגות ומתוקים רבים שמייצרים במיוחד בתקופת החגים.

משם צעדנו ברגל ל פוארטה דל סול Puerta del Sol שער השמש, כיכר מרכזית סואנת ומפורסמת של מדריד ממנה ניתן להגיע למספר אתרים ורחובות מרכזיים בעיר כמו לגראן ויה Gran Via הדרך הגדולה. אזור הבילויים והשופינג של מדריד. כאן תמצאו אין ספור חניות ורשתות מקומיות ובינ"ל כמו גם את החנות האהובה על הישראלים פרימרק המתהדרת בבניין מרהיב בן 5 קומות.

את היום השני בטיול התחלנו בארמון המלכותי של מדריד PALACIO REAL DE MADRID ניתן להיכנס אליו לסיורים למזמינים מראש. אני רק טיילתי סביבו והתרשמתי מהמבנה הגדול והמרשים ומהגנים המלכותיים הנפלאים המקיפים אותו.

משם המשכנו ברגל לכנסיית סן אנטוניו דה פלורידה בה נמצאת תקרת הקאפלה עם ציורי הפרסקו המרהיבים של פרנסיסקו גויה שסללו את דרכו של האומן הספרדי להיות הצייר של בית המלוכה. בציור הפרסקו המפורסם מתואר הנס בו סן אנטוניו הקדוש מקים לתחייה אדם מת שיעיד שלא אביו החף מפשע הוא הרוצח שלו. הציור נחשב לנועז באותם ימים כי הוא צייר תמונות אנושיות בשמיים ואף מלאכיות נשים שלא היו מקובלות בציורי הקודש בנצרות. אחת מהם ככול הנראה היא הדוכסית דונה קאיטנה שעל פי השמועות ניהלה רומן עם גויה. הקאפלה מרשימה ביופיה ובשמימיות שבה שפשוט לא יכולתי להוריד ממנה את המבט שלי. יצירת מופת שמומלץ ביותר להגיע ולראות בביקור במדריד.

בדרך למוזיאון עברנו דרך כיכר סיבלס Plaza de Cibeles הכיכר המרכזית בעיר שהפכה לאחד מסמליה בשל יופייה כמו גם מהסיבה שקבוצת ריאל מדריד בכדורגל ובכדורסל חוגגים בה את הניצחונות שלהם.

במוזיאון תיסן בורנמיסה Museo Thyssen-Bornemisza הנחשבת לגלריית אומנות בין החשובות במדריד ומהווה צלע במשולש המוזיאונים לאומנות במדריד. בגלרייה אוסף פרטי מרשים של אומנות מהמאה ה13 עד המאה ה20. בין היתר ניתן לראות כאן עבודות של אומנים דגולים כמו רפאל, דירר, פיקסו, רובנס, רמבריט, מאנה, קדינסקי, ואן גוך, גוגן, סזאן.

בערב יצאנו לחגוג כמו הספרדים ולהנות מהתרבות המקומית בחרנו לראות מופע פלמנקו בתיאטרון הפלמנקו מדריד Teatro Flamenco Madrid . היה מופע מרגש ומלא עוצמה. על הבמה הופיעו זמרת נפלאה, זמר מלווה , נגן גיטרה, רקדן מהפנט ושתי רקדניות נפלאות היה מופע מלא בקצב, תנועה, תשוקה רגש ועוצמה. נהנו מאוד מהמופע המרהיב שבמהלכו שתינו קוקטייל יין עם פירות מקומי שנקרא סנגריה, שהיה מחמם וטעים והשתלב נפלא עם הצלילים והמראות. בתום המופע כל הקהל עמד על הרגליים הריע וזרק את פרחי הציפורן האדומים על האומנים.

את היום השלישי התחלנו במוזיאון המלכה סופיה Reina Sofia Museo המוזיאון הלאומי של מדריד לאומנות המאה ה-20 . נחשב לאחד המוזיאונים היוצרים את משולש הזהב של האומנות במדריד. חלמתי שנים וזכיתי לראות את יצירת המופת של פאבלו פיקאסו הגרניקה Guernica . אחת מהיצירות החשובות והמפורסמות של פיקאסו, אותה צייר ב1937 בשחור ולבן כתגובה להרג חפים מפשע, הרס וחורבן שהטילו הנאצים על העיירה הבאסקית גרניקה, בה נהרגו כ- 1600 אזרחים בהפצצה אווירית. את הציור פיקאסו הציג בתערוכה העולמית בפריז. עמדתי מולה דקות ארוכות ופשוט בכיתי. ילדי בית הספר שהגיעו עם המורה למוזיאון ישבו מול הציור שהמדריכה מהמוזיאון מסבירה עליו ומרגש היה לראות איך הם מגיבים לתמונה, להסברים ולמראה שלי עומדת ובוכה זה היה רגע חזק. סביב העבודה ישנם במוזיאון חדרים שלמים המקיפים אותה ומלווים את ההכנה לעבודה אותה עשה פיקאסו לפני שיצר את הציור הסופי, רישומים, פסלים, סדרות של צילומים. מרתק לראות את הדרך שעשה האומן הגאון עד ליצירה עצמה.

ראינו גם תערוכה מתחלפת של האומנית הצוענייה צ'יה סטויקה ששרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ , ברגן בלזן בשואת הצוענים. היא החלה לצייר את ציוריה בשנותיה האחרונות מתוך זיכרונות הילדות שלה, היא בחרה לשתף את ילדיה נכדיה דרך הציורים בזוועות שחוותה על בשרה כילדה במלחמת העולם השנייה. הציור בסגנון נאיבי משקף את נקודת המבט שהיה לה כילדה על הנעשה באותם ימים אפלים, בחלל הראשון ציורי נוף מלאי צבע של זיכרונות יפים של לפני המלחמה וככול שהזמן עובר הם נהיים קודרים ומלאי אימה ופחד עד לסוף המר שכל כך ידוע ומוכר בתרבות שלנו על זוועות השואה. תערוכה מרגשת , חשובה ונפלאה.

מחוץ למוזיאון עברנו בהליכה סביב הגנים הבוטניים המלכותיים, חורף במדריד ואין פריחה אבל הכול ירוק והגנים מטופחים ומרשימים ביופיים.

המוזיאון החשוב ביותר במשולש האומנות במדריד הוא ללא ספק מוזיאון הפראדו Prado Museum שנחשב לאחד מהמוזיאונים החשובים בעולם, עם אוסף עצום, עשיר ומגוון של יצירות אומנות חשובות ויקרות ערך מימי הביניים עם אוסף נצרות מרשים ועד המאה ה-19.

כל השמות הגדולים נמצאים כאן רפאל, רובנס, אל גרקו, גויה, כאן ראיתי את היצירה המפורסמת של הצייר הספרדי מהמאה ה-17 דייגו ולסקז "לאס מאנינס" המתאר את הנסיכה ,הספרדייה, הקטנה אינפנטה מרגריטה בתו של מלך ספרד פליפה הרביעי , מוקפת במשרתות שלה. ביצירה עם "הסלפי" המפורסם בעולם האומנות של האומן ולסקז מצייר את עצמו מצייר את הציור. במרכז למרות גודלם הקטן המלך פליפה ומלכתו מריה אנה. שלוש שנים לאחר שסיים את היצירה הזאת זכה ולסקז בתואר אבירות מהמלך.

במוזיאון תערוכה ענקית של רישומים , הדפסים ותחריטים של פרנסיסקו גויה, חללים שלמים מלאים בסדרות רישומים ותחריטים מפורסמים שלו של נשים, זקנים, שוורים, וציורי נוף.

מחוץ למוזיאון הפראדו נמצא פארק בואן רטרו Parque del Buen Retiro

הפארק המרכזי, המהווה את הראה הירוקה של מדריד הכולל בתוכו אגם, פסלים, אנדרטאות ושטחים עצומים של טבע, מה שמושך אליו מבקרים רבים בכל ימות השנה. הגענו אליו בסוף היום כשהתחיל להחשיך אז לא נהנו ממנו מספיק ואין ספק שזה פארק שאחזור אליו בביקור הבא שלי במדריד .

ביום הרביעי הצטרפנו לטיול שיצא עם חברת נתור והמדריכה יעל המקסימה, אליה הצטרף מדריך מקומי בשם אנחל לטולדו Toledo שזכתה בימי הביניים לתואר "ירושלים של ספרד" כאן התיישבו יהודים רבים בתקופה היפה והטובה של היהדות בספרד המכונה "תור הזהב של ספרד" באותם ימים התקיים קשר פורה ומפרה בין היהדות הנצרות והאסלאם. כאן פעלו חכמינו הגדולים שהמפורסמים בהם אבן עזרא המשורר, הבלשן , הפילוסוף ופרשן המקרא ורבי יהודה הלוי משורר, רופא, פילוסוף והוגה דעות. ועוד רבים וגדולים. עד אמצע המאה ה13 שחל שינוי לרעה ביחס כלפי יהודי ספרד שכללו חוקים נגד ופרעות עד לשיא החשוך והאפל של משפטי האינקוויזיציה ובסופם לגירוש ספרד בשנת 1492.

ערכנו תצפית עוצרת נשימה על העיר היפה טולדו שהייתה בעבר בירת ספרד במשך 476 שנים עד שהתואר עבר למדריד. עיר עתיקה מימי הביניים מוקפת חומה ובנויה בסמטאות צרות , מזכירה באמת את ירושלים. העיר זכתה למעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מהסיבה של שמירה על מורשת שמירת מבנים ותרבות ספרד והדו קיום בין הנצרות ליהדות.

נכנסנו לסיור במפעל תכשיטים בסגנון הדמסקינוס המפורסם של טולדו, ראינו את האומנים יוצרים תכשיטים בעבודת יד עדינה ומדויקת. ערכנו סיור ברובע היהודי של העיר בו נמצאים בכל פינה סמנים שמצביעים על חיי היהודים בעיר. אבני שפה עם סמלים יהודיים או מילים בעברית כמו המילה ספרד. שלטים המצביעים שכאן היה בעבר בית כנסת או רחוב בו התגוררו יהודים. בשנת 1992 שציינו 500 שנה לגירוש ספרד, נעשה בספרד ניסיון לשימור מורשת היהדות והציבו עדויות רבות לעבר המפואר שלה כאן. ביקרנו בבית הכנסת של סמואל אל טרזיטו שכיום הפך למוזיאון קטן ליהדות ספרד. רוב בתי הכנסת הפכו לכנסיות אך עוד ניתן לראות עדויות לבית הכנסת שהיה כאן לפני. חלק מבתי הכנסיות לא שרדו והחריבו אותם.

נכנסנו לכנסיית סנטו טומה בו זכינו לראות את הציור המפורסם של אל גרקו צייר, פסל ואדריכל יווני שפעל בספרד ומכאן שמו. היצירה "הרוזן מאורגז" ציור המנציח נס שארע בעת קבורת הרוזן מאורגז בה לבשו הקדושים צורת אדם וירדו בעצמם מהשמיים לקבור את הנפטר. הציור מחולק לשני חלקים מה שמתרחש בעולמות הגבוהים עם המלכים ומה שבמקומות הגשמיים על האדמה בארץ. ציור נפלא בו גם הוא מנציח את עצמו ואת בנו כאורחים באותו הנס. הרוזן תרם כסף עוד בחייו לכנסייה ורק לאחר שנים רבות זכה לכבוד שאל גרקו צייר את הנס שארע לו על קירות הכנסייה.

בכיכר סוקודובר הכיכר המרכזית של טולדו תמצאו שלל חנויות ממתקים ומתוקים מעוצבים להפליא ומלאים בכל טוב בעיקר במרציפן נפלא כי ידוע שטולדו היא בירת המרציפן. בתי קפה, מסעדות מקומיות ושלל חנויות ורשתות אופנה. חוויה להסתובב וללכת לאיבוד בין סמטאות העיר העתיקה והיפה טולדו.

את היום החמישי והאחרון לטיול הקדשנו לעוד עיר עתיקה, קטנה וציורית באזור מדריד אלקלה דה אנארס Alcala de Henares . שהפכה אף היא לאתר מורשת עולמית כעיר ימי ביניימית שמורה.

העיר מפורסמת גם כעירו של מיכאל סרוונטס מחבר הרומן המפורסם דון קישוט. ראינו את בניין האוניברסיטה העתיקה, כיכר סרוונטס שבימים אלה מקושט לחג הכריסמיס ולשנה החדשה שבפתח. , הרובע היהודי בו יש שלט שמראה על רחוב הקצבים שהיה כאן פעם כמו גם בית הכנסת שלא שרד. מבנה אחר שמושך הרבה תיירים הוא בית החולים של אביו של מיגל וביתו הסמוך של משפחת סרוונטס שהפך למוזיאון.

המוזיאון מומלץ כי הבית נשאר כמו באותם ימים ומרתק לראות בית, חפצים ורהיטים מימי הביניים שנשמרו באותו מצב. מרשים במיוחד רהיט מעץ עם ציורים וגילופים של דמויות, סוסים, אבירים מלאכת מחשבת יפה שכדאי לעצור ולהתבונן בה מקרוב. מחוץ לבית המשפחה מוצב על ספסל פסל ברונזה של דון קישוט ,האביר הנלחם בתחנות הרוח ומשרתו נושא כליו סנצ'ו פנצ'ו.