ביקורת סרטים פסטיבל הקולנוע ירושלים

פסטיבל הקולנוע הירושלמי בעיצומו ויצא לי לראות כבר ארבעה סרטים.

"פרזיטים" סרטו של הבמאי בונג ג'ון-הו מקוריאה הדרומית.

הסרט הראשון שפתח את הפסטיבל באירוע חגיגי בבריכת הסולטן. דרמה קומית המציגה את סיפורה של משפחה ענייה, שכל אחד מבניה מסתנן בתורו לאחוזתה של משפחה עשירה, עד שמגיע הטוויסט. בתחילת הסרט קבלנו בקשה אישית מבמאי הסרט שביקש להימנע מספוילרים מה שכבר יצר אצלי ציפייה לקראת הסרט לאחר מכן בכניסה חילקו לנו אפרסקים ועד לצפייה בסרט לא הבנתי מה הסיבה אבל ברגע שהאפרסק הופיע זה ייצר אצלי חיוך. הסרט בונה מתח ונבנה בצורה מותחת ומפתיעה. מסקרן לצפות בסרטים מקוראה שהיא מדינה מסתורית עבור רובנו כך שהסרט משמש הצצה לחיים בדרום קוראיה. ממליצה לכם לראות אותו וכפי שהתבקשתי אני לא מספרת מה הולך להיות כדי שתהיו במתח ותהינו מהסרט עד לסיום המפתיע.

"לא מוכר" סרטה התעודי של הבמאית אנה אוליקר מישראל.

בחורף 2014 השיקה ממשלת ישראל תוכנית להסדרת יישובי הבדואים הבלתי מוכרים בנגב, יוזמה שנועדה לשנות את חייהם של 120 אלף מאזרחיה. את מלאכת השכנוע קיבל על עצמו עות‘מאן אבו–אג'אג', צעיר בדואי מקומי. עות‘מאן מנסה לשכנע את תושבי ביר–הדאג' לקבל את הצעת הממשלה להסדיר את הכפר אך עם הזמן מבין שהשינוי האמיתי יגיע דרך נשים. הוא מצרף למלאכה את אחותו הקטנה עאישה, שמייצרת גל חדש של בנות שיוצאות מהאוהל והולכות לשירות לאומי. תוך שהגברים ממשיכים להתכתש בינם לבין עצמם, ועם הממשלה, עאישה מתחילה לגבש אלטרנטיבה אמיתית. הסרט מפתיע לאור העובדה שהבמאית המביאה את הסיפור אנה אוליקר היא אישה חרדית, מרגש לראות את סיפורם של הבדואים בנגב בכלל ועוד יותר של הנשים דרך נקודת המבט שלה ודרך הסרט רואים כיצד נשים יוצרות חיבורים ומצליחות להראות כמה רב הדומה מהשונה. הדרך עוד ארוכה אך הן יוצרות בדרכן המיוחדת תקווה.

"המתים של יפו" סרטו של הבמאי רם לוי קולנוע עלילתי ישראלי

שלושה ילדים מגיעים אל ביתם של ריטה וג'ורג' ביפו. הם הוברחו מביתם שבגדה המערבית לאחר שאמם מתה ועל אביהם נגזר מאסר עולם. ג'ורג מבוהל, הוא חושש שאם הילדים יתגלו, החנות שלו וחיי משפחתו יהרסו. ריטה חושבת שהגעתם תעניק לחייה משמעות. ג'רי, במאי אנגלי, מצלם באותה העת ביפו סרט שעלילתו מתרחשת בתקופת המנדט. זהו סיפורם של הוריו, ששירתו בעיר בצבא הבריטי. ג'ורג' מוזמן לשחק בסרט. כששני האירועים משתלבים זה בזה, פורצת סערה. יוסף אבו–ורדה מגלם את הדמות הראשית בסרטו החדש של רם לוי, מהבמאים הוותיקים והמוערכים של הקולנוע הישראלי. סרט מעניין שמביא את סיפורה של יפו ברגישות ועם חמלה ומראה כמה המצב נפיץ בסרט כמו בחיים האמתיים.

"כאב ותהילה" סרטו של הבמאי פדרו אלמדובר מספרד.

פדרו אלמודובר הענק חוזר, וסרטו החדש הוא ללא ספק האישי והאינטימי ביותר שיצא תחת ידו. הסרט עוקב אחר סלבדור, במאי קולנוע ששיאו – כך לפחות הוא מרגיש – מאחוריו, בסדרה של מפגשים עם דמויות מעברו ומחייו העכשוויים. חלקם מפגשים פיזיים, אחרים מתרחשים בזכרונו: החל מילדותו בכפר קטן בוולנסיה, אז התאהב לראשונה, דרך גילוי אמנות הקולנוע, אהבתו הבוגרת הראשונה במדריד, שתרומם ואז תשבור אותו, ועד ההווה, המאופיין בהתנסויות חדשות והשלמה עם העבר. "כאב ותהילה" הוא סרט מרגש, דרמטי ומלא חום על יצירה ועל הקשר הבלתי נפרד בינה ובין חייו האישיים של היוצר, על האהבות והתשוקות שנותנות לה משמעות ותקווה, ועל החיים. את צוות השחקנים מובילים פנלופה קרוז ואנטוניו בנדרס, בתפקיד בלתי נשכח שזיכה אותו בפרס השחקן בפסטיבל קאן. סרט נפלא ומרגש שסוגר מעגלים עם הסרטים הקודמים שלו. סרט חובה לכל אוהבי אלמדובר שמציג כאן ביוגרפיה אישית ומרגשת בדרכו הצבעונית והיפה.