אושרת אביחצירה פרזם Oshrat Avi
- Jun 4, 2019

ההר

תערוכה חדשה ומסקרנת במוזיאון מגדל דוד מביאה במסע מצולם את הר הבית אלחרם אלשריף, שבמרכזו כיפת הסלע ומסגד אלאקצא. הסמל הבולט והמובהק ביותר של קו הרקיע של ירושלים, אך עבור רבים מאזרחי ישראל היהודים הוא בגדר תעלומה כי לעולם לא ביקרו בו. בתערוכה יש הזדמנות נדירה להציץ פנימה. מהצילומים הקדומים ביותר מהמאה ה-19 שהראשונה משנת 1839 ועד ימינו. הצילומים הנפלאים בתערוכה מעבירים בדרך מרתקת את הסיפור בהיסטוריה המודרנית של ירושלים דרך מחקר מקיף ומעמיק. התערוכה מנסה להציג לצופה בה מבט מפוכח ביחד עם השראה ותקווה על המתחם הדתי, הפוליטי מעורר המחלוקות יש לומר ויחד עם זאת המקודש והחשוב במזרח התיכון.

במשך שלושת אלפים שנה, ואולי אף יותר, ההר מקודש בעבור מאות מיליוני בני אדם מכל רחבי העולם ומעורר בהם רגשות עזים – דתיים, פוליטיים וערכיים – ואף מסעיר את המחקר בשדות ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והתרבות. על פי המסורת היהודית זהו הר המוריה – ההר שעליו נעקד יצחק והמקום הקדוש שבו עמד הבית הראשון, הלוא הוא מקדש שלמה; לאחר מכן הוקם עליו הבית השני – מקדש שבי ציון, החשמונאים והמלך הורדוס עד שחרב בשנת 70 לספירה, ומאז הוא מוקד לכמיהה ולכיסופים ליהודים המצפים לבניינו מחדש עם בוא הגאולה,המוצאים נחמה מרגע איחוד העיר במלחמת ששת הימים מהשריד האחרון של הבית הלא הוא הכותל המערבי.

כיום נמצאים במתחם מבנים ארכיטקטוניים מהיפים והמרהיבים בעולם ‒ כיפת הסלע המוזהבת ואבן השתייה שמסביבה היא בנויה, ובחלקו הדרומי מסגד אלאקצא. בשגרת החולין של המקום אפשר לראות המונים המתייחדים לתפילה בטקסים חגיגיים, קבוצות תיירים מן העולם כולו המקשיבים בצמא להסברי המדריכים ואף את ילדי הרובע המוסלמי שמשחקים כדורגל ברחבי המתחם המקודש. אך מעבר למראות יומיומיים אלה מדובר בסמל רב-משמעות ובמקום המקודש המרכזי והחשוב ביותר בהקשר המזרח תיכוני, הן דתי הן פוליטי. אבן השתייה, שכאמור נחשבת ליסוד ולתשתית היקום, הייתה זה מכבר ל"סלע המחלוקת". מתחם ההר כולו נדמה להר געש המתפרץ מעת לעת במאבקים קיצוניים, קנאיים ואלימים הגובים אף קורבנות בנפש. מצד אחד ניצבות "קבוצות המקדש" היהודיות שמייחלות ליום שבו המסגדים ייעלמו מקו הרקיע של ירושלים. מנגד עומדים מספר גדל והולך של אנשי דת ופוליטיקה מוסלמים המכחישים את עצם קיומו של בית המקדש היהודי במקום, בניגוד למחקר המדעי ולאמיתות היסטוריות מקובלות. ביחס הכולל אל המתחם המקודש וההיסטורי משולבים מיתוסים קדומים ואמונות עזות, רגש דתי ולהט משיחי שמתורגמים למאבק פוליטי חסר פשרות המשלב לאומיות ודת.

כבר ב-1839 – השנה שמיוחסת להמצאת המצלמה – נעשה הניסיון הראשון לצלם את ההר. מאז ועד היום זהו כנראה האתר המצולם ביותר בירושלים: צלמים, חוקרים, סקרנים, תיירים, אנשי דת, קבוצות אידיאולוגיות ואף כוחות הביטחון ושומרי הוואקף ממשיכים כל העת לצלם את ההר ואת המבקרים בו. התערוכה מציעה מבט בוחן אל מתחם הר הבית, אלחראם אלשריף, בעין המצלמה מראשית הצילום (1839) ועד לימינו.

בין התצלומים שמוצגים בתערוכה ניתן לראות את צילומי ההר הראשונים מהמאה ה-19.