ג'ורג' פולדס -אמן שניצח את גורלו

בתחילת השבוע נערכה השקה חגיגית במוזיאון ישראל לכבוד ספר ראשון על חייו ויצירתו של אמן נשכח מאת רחל סוקמן בהוצאת המרכז לאמנות חזותית בתל אביב. רחל סוקמן, אוצרת גלריה 'משרד' בתל אביב, חקרה במשך עשור שלם את יצירותיו הנשכחות של האמן. הספר עב הכרס, בכריכה קשה, מכיל 390 עמודים, בהם מעל מאה יצירות שנבחרו בקפידה, רישומים, מסמכים, מכתבים ותמונות ילדות המגוללים את סיפור חייו הקשה של אמן בעל כתב יד ייחודי שאין לקטלג אותו בשום זרם של אמנות. אהבתו למעשה היצירה והאמנות, לא נטשה אותו גם בתקופות הקשות בחייו, ולא זו בלבד אלא שפולדס ניחן בחוש הומור וביקורת עצמית נוקבת. בספר עשרה פרקים על יצירותיו לפי נושאים. ביניהם: דיוקן עצמי, דיוקנאות משפחה וחברים, בעקבות מאסטרים, שואה, טבע דומם, נופים ואדריכלות, ועוד.

מדפדוף בספר ניתן למצוא עבודות נפלאות של האומן ותחושת החמצה שלא זכה להכרה בחייו כמו אומנים רבים כל כך. בספרה של רחל ניכרת עבודה מקיפה ועמוקה סביב חייו של פולדס שמתגלה דרך הדפים כאיש מיוחד במינו ודרך ציוריו ויצירתו הפורה בציורי שמן, מים ורישומי עיפרון ופחם כאומן בעל כשרון רב.

ג'ורג' פולדס נולד בשנת 1926 בבודפוק, הונגריה. רוב חייו הוקדשו לקריאה, יצירה, חשיבה וכתיבה. למרות שסבל ממצבי רוח קשים בשל התנאים בהם גדל וחי, יצר החיים לא נטש אותו גם בתקופות הקשות ביותר בחייו: לא כשענד את הטלאי הצהוב, לא כשהולבנו פניו ברבים על ידי מוריו, לא כשעבד בפרך ועוּנה, לא כשכינים אכלו את בשרו, ולא כששמע מה עלה בגורלם של הוריו והטרגדיה של אחותו בערוב ימיו. הוא לא אהב את ההגדרה 'אמן שואה' אך הנושא השפיע עליו ביצירתו.

בשנת 1948, כשהיה בן 22 זכה בפרס רומא מטעם הבוזאר בבודפשט. הפרס כלל לימודי אמנות באיטליה. כיוון שחי במדינה תחת שלטון סובייטי שאסרה יציאה לחו"ל, הפרס היווה סוג של כרטיס יציאה למקום שחלם עליו. ערב נסיעתו הבטיח לו אחד ממוריו כי מישרתו מובטחת לו לכשישוב. כשהגיע הזמן לחזור, קיבל הודעה שמישרתו ניתנה לאחר (לא יהודי). פולדס האריך את שהותו באיטליה ולמד על העושר של האמנות והאדריכלות באיטליה. בהמשך שם פעמיו לפריז, שם חווה עוני ורעב אך אהבתו לעיר השאירה אותו שם. פולדס הציב לעצמו מטרה ללמוד צרפתית ולהתקבל ללימודי אדריכלות בבוזאר ובכך הגשים את צוואת אמו שחששה מעתיד בנה כאמן. במקביל ללימודי אדריכלות פקד פולדס את המרכז לסטודנטים יהודים בבוזאר. מילדותו זכר פולדס שלהיות יהודי זה לשאת נטל עצוב שהתוצאה שלו מפחידה ואף על פי כן נמשך אל הרב ארנסט גוגנהיים אותו הכיר במרכז היהודי. הוא מצא עמו שפה משותפת שאפשרה לו כניסה לעולם חדש ומלא חמלה. הוא המשיך ללמוד בבית ספר לרבנים לצד לימודי האדריכלות במשך שלוש שנים כאשר במהלכן הרחיב את ידיעותיו ביהדות ובפילוסופיה. פולדס היה ליהודי מאמין ושומר מצוות עד יום מותו.

ג'ורג' פולדס היה אדם מאמין שמעולם לא הפסיק לשאול שאלות. הוא נמשך ליהדות, למד 'בחברותא' עם רבנים רבים, אהב את היהדות, האמנות, היצירה והפילוסופיה. בשנת 1970 כשעלה לארץ והחליט לגור בירושלים, ביקש לא להתיישב בבתים שנלקחו מערבים וקנה בית בשכונת בית וגן. בשנת-1973 החל לעבוד כאדריכל במחלקת הבנייה בעיריית ירושלים, כממונה על הבנייה במגזר הערבי במזרח ירושלים ושימור הכפרים הערביים שסביב ירושלים. פולדס סייע לתושבי השכונות הערביות בעיר, עזר לרבים להוכיח בעלות על בתיהם בהתנדבות וכונה על ידי רבים במגזר הערבי 'הצדיק'. פולדס נפטר לאחר מחלה ממושכת ביוני 1993 והוא בן 67, השאיר אחריו אשה ושני ילדים. צייר עד יומו האחרון.

רחל סוקמן: "ג'ורג' פולדס עבר טלטלות רבות בחייו ולמרות זאת השאיר אחריו מורשת אמנותית נדירה הכוללת כאלפיים עבודות מתוכם כמאתיים דיוקנאות עצמיים, לציורים אלה בעבודתו משמעות אוטוביוגרפית. לראשונה שמעתי על גו'רג' פולדס בשנת 2007. מעולם לא פגשתי את האמן בחייו אך זכיתי להכיר את אישיותו רבת הפנים והכישורים וכתיבתו הפיוטית מלאת החן וההומור, דרך ארלט פולדס אלמנתו. היה צורך ליצור ארכיון מקוטלג, ממוספר ומצולם ל-2000 העבודות שנשמרו בבית משפחת פולדס בירושלים. אני רואה חשיבות רבה בפרסום הספר על אמן שנשכח על ידי הממסד האמנותי בישראל, חשוב לציין שיצירותיו המגוונות מהוות חלק חשוב ומשמעותי מן המורשת האמנותית והתרבותית של מדינת ישראל."