שיר ידידות

אמש בקונצרט מרגש ומלא בעוצמות נפתחה עונת התזמורת האנדלוסית על הבמה באולם הקונצרטים הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. במפגש פסגה נדיר הופיעו על הבמה במלוא הדרם וקולם בכירי הפייטנים בארץ ר' חיים לוק, אמיל זריהן, ליאור אלמליח, מני כהן, שמעון אילוז, יגל הרוש, אליה מויאל, דויד ויצמן ומקהלת המרכז לפיוט ושירה אשדוד והפליאו בקולם הערב. אותם כמובן ליוותה התזמורת האנדלוסית ,בניצוחו של רפי ביטון, שנגינתם מרגשת תמיד בראש ובראשונה בזכות הצלילים הנפלאים ולא פחות מהנגינה המראה של להקה המורכבת מהפסיפס הכי עשיר ומגוון של החברה בישראל. כל ערב מנגנים יחד זה לצד זה יהודים, ערבים, דתיים חילונים, צעירים ומבוגרים, ספרדים ואשכנזים וותיקים ועולים חדשים ויחד יוצרים מוזיקה שמרחיבה את הלב ומרוממת את הרוח. הם מוכיחים לכולנו שאפשר גם אחרת. שילוב מנצח של מזרח ומערב שהשפה המוזיקלית מאחדת ביניהם ויוצרת יחד הרמוניה מושלמת.

נדידת הפיוט מבית הכנסת אל במת היכלי התרבות אינה עניין של מה בכך. למעשה מדובר בצעד מהפכני שיש לרשום לזכות התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד: "למעשה הוציאו את השירה, שבמשך מאות שנים הדהדה בבתי הכנסת ללא ליווי כלי כיוון שמדובר היה בשבת ובתפילה ופתחו בפני הקהל את שעריה. התזמור לוקח שירה עתיקה וקושר אותה למבנים מוזיקאליים יפהפיים. כך למעשה תמכה הבמה במה שקרה בין חלליו הסגורים של בית הכנסת ונותנת בו חיים חדשים. צריך לומר שהדור הצעיר הולך ומתמעט בכל הנוגע למסורת הדתית החברתית של שירת הבקשות, אך כמסורת מוזיקאלית היא עולה ופורחת. אם לפני 20 שנה צעיר מרוקאי שנגן על כלי נגינה חלם להגיע לאקדמיה למוזיקה בתל אביב ולהיות זמר קלאסי, היום בקרב הצעירים יש יותר ויותר כמיהה לחזור אל השורש, לגלות את העושר התרבותי שלנו ועכשיו עם כינון היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו גם לתור אחרי גדולי המוזיקאים וללמוד אצלם. זה משהו שמחובתנו לחזק" – מסביר המנצח והמנהל מוזיקלי רפי ביטון.

ערב זה ייחודי והיסטורי כי המופע צייו מאה שנה של מסורת נפלאה מבית אבא של שירת הבקשות. מסורת פיוטית ייחודית מרהיבה שהיתה נהוגה בקהילות היהודיות של צפון אפריקה. מדי שבת בחורף, מחצות ליל של שבת בראשית ועד פרשת זכור, נהגו יהודים מכל רחבי היבשת לקום באשמורת הבוקר, להתאסף בבתי הכנסת ולשיר שירי שבח והודיה לבורא עולם, שירי כיסופים לארץ הקודש. זה מתחיל ומסתיים בשני שירים קבועים כשביניהם משתנים הפיוטים מדי שבת ומעטרים את פרשת השבוע. עדויות ראשונות לפיוטים אלה, מופיעות במחזורי תפילה מספרד שלפני הגירוש. את המסורת עתיקת היומין, שהגיעה לישראל עם גלי העלייה הגדולים ממרוקו, חידש ר' דוד בוזגלו והחזן והפייטן ר' מאיר עמר. מה שהתחיל בבתי הכנסת במדינות המגרב גדל והתעצם. עם הקמתה הפיחה התזמורת האנדלוסית חיים חדשים במסורת זו, כשהוציאה את הפיוט מבתי הכנסת והניחה אותו על במת הכבוד של היכלי התרבות בסדרות קונצרטים של שירת הבקשות בהשתתפות מיטב הפייטנים בישראל. בכך מציעה התזמורת חוויה פיוטית מרגשת המדמה, למעשה, את המתרחש בבתי הכנסת ומשמרת מסורת בת מאות שנים.

במה שיהפוך, בדיעבד, למבצע הצלה חסר תקדים, התקבצו לפני 100 שנה במדויק, שלושה מהפייטנים הבולטים של יהדות מרוקו, ר' דוד יפלח, ר' דוד קיים, ר' חיים אפריאט ור' חיים עטר. בעבודת ליקוט מוקפדת אספו, תיקנו וערכו השלושה, מאות שירים ופיוטים של פזורת הקהילות היהודיות במרוקו לקובץ מרכזי תחת השם: 'שירי ידידות'. אסופת הפיוטים, שהפכה במהרה למקובלת על מרבית יהדות מרוקו, כללה טקסטים, שנדפסו קודם לכן לצד שירים שמעולם לא הועלו על הכתב, אלא עברו בעל פה מדור לדור. כך הצילו מבלי דעת מאבדון השכחה ומכְּלָיָה בין היתר גם את שירת הבקשות, מנהג שהוא תרבות שלמה, הנשענת על יצירה אמנותית, מוזיקאלית וטקסטואלית, עילאית שהיא חלק בלתי נפרד מהמסורת של יהדות צפון אפריקה ככלל ומרוקו בפרט.

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד - ששמה לה כמטרה לשמר ולטפח את המסורת המוזיקאלית העשירה שצמחה בקהילות היהודיות על אדמת מרוקו - פותחת את עונת המנויים החדשה בהפקת ענק, חגיגה מוזיקאלית יוצאת דופן המציינת 100 שנים מאז נדפס הקובץ המרכזי של שירת הבקשות בעיר מרקש.