סודות מגן עדן
רזי גן עדן הוא שמה של תערוכה יפיפייה במוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה בירושלים הנסגרת השבוע וזו הזדמנות לרוץ לראות אותה רגע לפני הנעילה. התערוכה שעלתה ב-2019 השנה בה ציינו 100 שנים לקרמיקה הארמנית של ירושלים. שילוב הקרמיקות הצבעוניות והבוהקות באבן הירושלמית מוכרת ואהובה בתולדות ירושלים.
צילום: אושרת אביחצירה פרזם
מעניין לגלות שהם מייצגים אסכולה ירושלמית ייחודית ששורשיה נטועים כבר במאה ה-16, שהגיעה מאמנות החצר של האימפריה העות'מאנית, ושנולדה בימי המנדט הבריטי. בתערוכה שאצר פאוזי אברהים בשיתוף עם נירית שלו-כליפא נחשפים סודות ודימויים בכלי הקרמיקה ובקירות המעטרים קירות מבנים בחצרות ובבתים. הדימויים של החי והצומח מגן העדן המרהיבים ביופיים.
צילום: אושרת אביחצירה פרזם
בתערוכה נחשפים גם אריחים מקוריים מכיפת הסלע המקורית של סולטן סולימן שהשאיר חותם בעיר ירושלים כשבנה את חומות העיר, הביא אליה מים בבריכת הסולטן ושיפץ ועיטר את כיפת הסלע באריחי הקרמיקה המרהיבים שלה. כמו גם אריחים מהפטריארכיה הארמנית בירושלים. בכל עבודות הקרמיקה הירושלמית מודגשים הדגמים המקומיים המייחדים אותה כמו ההתייחסות לדימויים הקשורים לשלושת הדתות בעיר היהדות, הנצרות והאסלאם ונושא האמונה באל אחד ובגן העדן המשותף לשלושת הדתות. בתערוכה יש עבודות של אמני הקרמיקה שייסדו את האסכולה וממשיכיהם – דוד אוהנסיאן, הצמד מגרדיש קרקשיאן ונישאן בליאן, מרי וסֶטראק בליאן, סטפן וברג' קרקשיאן ועוד – מוצגות לצד עבודותיהם של אמנים ארמנים וישראלים בני זמננו ופרויקט מיוחד של סטודנטים מהמחלקה לעיצוב קרמי ב"בצלאל".
צילום: אושרת אביחצירה פרזם
התערוכה המרשימה והמהפנטת במבנה המנדטורי של מוזיאון רוקפלר על מוצגיו הארכאולוגיים, המעוטר אף הוא בקרמיקה ארמנית של דוד אוהנסיאן , מאפשרת הצצה לגן-עדן מסוג אחר.
צילום: אושרת אביחצירה פרזם
לא רבים מכירים את המוזיאון שנחשב לאחד היפים והמיוחדים. מוזיאון רוקפלר הוא המוזיאון הארכיאולוגי הראשון בארץ. הוא נבנה בשנים 1930 עד 1935 ונחשב פנינה אדריכלית בנוף הירושלמי וציון דרך בתולדות האדריכלות המודרנית בארץ. המוזיאון תוכנן בידי אדריכל המנדט הידוע, אוסטן סנט ברב הריסון. הוא ביקש למזג בו מסורות אדריכליות מערביות ומזרחיות עם חידושים אדריכליים בני-זמנו. תכניתו הכללית של המבנה מזכירה מצודות אירופיות מימי-הביניים, ושני האולמות המרכזיים שלו מזכירים את החלל הפנימי של קתדרלות. עיצובן של הכיפות, של הקמרונות ושל הקשתות שאוב מהאדריכלות המוסלמית והחצר הפנימית עם הברכה שבמרכזה מושפעות מארמון אלהמברה שבספרד. במבנה קבועות יצירות אמנות מאת האמן הבריטי אריק גיל: עשרה תבליטים בחצר הפנימית המייצגים את התרבויות שהטביעו את חותמן באזור; תבליט נוסף המשולב בחזית הבניין; וכתובות החקוקות על קירות המוזיאון באנגלית, בעברית ובערבית וצבועות אדום. אריחי הקרמיקה בגוני כחול וטורקיז המעטרים את הגומחה בחצר הפנימית הם מעשה ידי האמן הארמני דוד אוהנסיאן.
צילום: אושרת אביחצירה פרזם