פיקאסו ואלוהי התירס במוזיאון ישראל

שתי תערכות מרתקות מהאוסף המרשים והחשוב של מוזיאון ישראל בירושלים חושפות לקהל פריטים שלא הוצגו עד היום. התערוכה הראשונה שירדה השבוע "מפיקאסו עד קנטרידג': חגיגה על נייר" אוצרת התערוכה טניה סירקוביץ בשיח גלריה אחרון הציגה למבקרים את התערוכה הנפלאה המעלה על נס את אמנות הרישום במאה ה־20 ואת התמורות הגדולות שהתחוללו בה, באמצעות 130 עבודות על נייר מאוסף המוזיאון, ובהן כאלה כאמור שלא הוצגו מעולם.



הרישום נתפס באופן מסורתי כשלב הכנה בדרך ליצירה וכהשראה לאומן. בתקופה המודרנית החלו לראות ברישום יצירת אומנות בפני עצמה. האומנים שהאמינו באידאולוגיות שונות והחזיקו בתפיסות־עולם מגוונות, יצרו טכניקות חדשות כדי לבטא את רעיונותיהם המהפכניים. העבודות בתערוכה מייצגות את הזרמים העיקריים באמנות המאה ה־20, ובעיקר את הקוּבּיזם, האקספּרסיוֹניזם, הדאדא, הסוּריאליזם, האקספּרסיוֹניזם המופשט, הפּוֹפּ ארט והמינימליזם. הן נעשו בקשת רחבה של טכניקות, הממחישות את השוני בין התקופות והסגנונות - מרישומי קו טלגרפיים ועד הדבקים (קולאז'ים).



בין 70 האומנים בתערוכה הוצגו יצירות אומנות של אלברטו ג'אקומטי, ואן גוך, מרסל דושאן, דייוויד הוקני, הנרי מאטיס, אביגדור אריכא, ז'ואן מירו, ג'קסון פולוק, פבלו פיקאסו, וסילי קנדינסקי, פאול קלה, פיסארו, אדגר דגה, סזאן ומרק שאגאל. התערוכה העשירה והמגוונת עושה את דרכה בימים אלה למוזיאון פושקין במוסקווה.



התערוכה המרתקת השנייה שמוצגת במוזיאון ותישאר כאן עד הקיץ היא התערוכה "אלוהי התירס ואדוני הקקאו והמאגיי" התערוכה חושפת לראשונה בישראל אוצרות ייחודיים של תרבויות האולמקים, המאיה והאצטקים, עמי אמריקה התיכונה הקדומים שבייתו את גידולי התירס, הקקאו והמאגיי (סוג של אגבה). שחזור מקדש מאיה בגודל טבעי מקדם את פני הבאים לתערוכה, ודרכו נחשף עולם של אלים, מיתוסים ופולחנים עתיקים שהתפתחו בעקבות הגידולים החקלאיים הללו.



התרבויות הקדומות, שהתקיימו לפני גילוי אמריקה באזורים שבהם שוכנות היום מקסיקו, גואטמלה, בליז, אל סלוודור וחלקה הצפוני של הונדורס, ייחסו לגידולי התירס, הקקאו והמאגיי תכונות אלוהיות וסגדו להם. התערוכה ממחישה את ייצוגי הגידולים הללו באדריכלות, בפיסול ובכלי חרס ססגוניים. בתערוכה מוצגות מסיכות ענק, פסלים ותבליטים לצד כלי אוכל מארמון המלך האצטקי מוקטסומה השני ומאות פריטים נוספים.



התערוכה מתחקה גם אחרי השימוש הסמלי שנעשה בצמחי היסוד האלה לאחר הכיבוש האירופי וחדירת הנצרות, בימי המהפכה האזרחית המקסיקנית ובעידן המודרני והעכשווי. פרק זה מודגם במבחר מיצירותיהם של אמנים כגון דייגו ריברה, חוסה קלמנטה אורוסקו ופלור גרדוניו. התערוכה הזכירה לי את הביקור שלי במקסיקו ב-2004 ואחרי ההדרכה המצוינת של אוצרת המשנה ברית לביא כל כך הרבה דברים התחברו לי מאותו טיול רחוק. נהניתי מהתערוכה והיא לגמרי עשתה לי חשק לטיול נוסף במקסיקו שללא ספק אחרי הביקור בתערוכה בה למדתי דברים חדשים על התרבות והאמונה במקסיקו הטיול הבא כבר לא יהיה אותו הדבר. אז עד לנסיעה הבאה למקסיקו ממליצה לכם להגיע לתערוכה הנפלאה ולעבור בה סיור מודרך שמעשיר ומלמד הרבה יותר מלסייר בה לבד.



מוזיאון ישראל ירושלים