• Oshrat Avihsira Farzam

סיור על הר הבית


השבוע בפעם הראשונה בחיי עליתי להר הבית. אני ירושלמית מלידה ומגיעה לעיר העתיקה באין ספור הזדמנויות ואף פעם לא הייתה לי ההזדמנות לעלות על ההר שמזוהה כל כך עם העיר ירושלים. אז השבוע הצטרפתי לסיור של מוזיאון מגדל דוד בהדרכת עופרה רגב הנחשבת למדריכה עם הידע והניסיון הגדולים ביותר בתחום הר הבית. במשך שלוש שעות וחצי מרתקות היא סיירה אתנו על ההר והסבירה בידע רב את ההיסטוריה שלו מראשיתו ועד ימינו אנו. בין לבין ההסברים אני נהניתי לצלם את האומנות האסלאמית המרהיבה.


כיפת הסלע צילום: אושרת אביחצירה פרזם

אז אם צוללים להיסטוריה, הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי מאז ועד היום. על־פי המסורת היהודית, הר הבית הוא המקום ממנו נברא העולם , מקום עקידת יצחק וכמובן המקום הנבחר עליו שכן בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך בנו של דוד המלך בשנת 960 לפנה"ס וחרב ע"י הבבלים בשנת 586 לפנה"ס . כמו גם בית המקדש השני שנבנה בעקבות הכרזת כורש בו יהודים שבים מבבל לא"י ובונים את הבית השני הצנוע יש לומר בשנת 516 לפנה"ס. עם הכיבוש הרומי ועלייתו של המלך הורדוס הורחב הר הבית וקיבל את צורת הטרפז שניתן לראות על ההר עד היום. הורדוס הבנאי הגאון שיפץ ופיאר את בית המקדש השני. לאחר מותו של הורדוס והמרד הגדול ירושלים נופלת בידי הרומאים שמחריבים את בית המקדש השני בשנת 70 לספירה. בעקבות החורבן היהודים יוצאים לגלות והשנה היא כבר 135 לספירה. השריד האחרון שנותר מבית המקדש מאז הוא הכותל המערבי. באותה השנה אדריאנוס קיסר בונה על ירושלים את אליה קפיטולינה. בשנת 313 לספירה הרומאים מכריזים על הנצרות כדת הרומית הרשמית על ידי הקיסר קונסטנטינוס והעיר ירושלים הופכת קדושה לנצרות, ולמרכז הדתי של האימפריה הביזנטית. כנסיות רבות נבנות בעיר בעיקר מסביב להר הבית שנותר שומם וחרב מאז חורבן הבית השני.


הכותל המערבי צילום: אושרת אביחצירה פרזם

את הבניה על הר הבית עצמו החלו רק עם הכיבוש המוסלמי בשנת 638 לספירה, אז לראשונה בנו המוסלמים בהר הבית מסגדים ומבנים מוסלמיים. עם הכיבוש הצלבני ב- 1099 הצלבנים כובשים גם את ירושלים והופכים את כיפת הסלע ל"מקדש האדון" (Templum Domini) ואת המסגד ל"היכל שלמה" (Templum Solomonis, בהשפעת הבית הראשון שנבנה ע"י שלמה המלך. בזמן שלטונו של סולטאן סולימאן בנו של סאלים בשנת 1517 כשירושלים עברה לשליטת האימפריה העות'מאנית הם עסקו במפעלי בנייה בסביבות ירושלים, כשגולת הכותרת שבהן הייתה בניית ושיפוץ חומת העיר הם גם חיפו את כיפת הסלע באריחי קרמיקה.


צילום: אושרת אביחצירה פרזם

עם קום המדינה בשנת 1948 בעקבות כישלון כיבוש העיר העתיקה בידי צה"ל, נותרה העיר העתיקה בשליטת הלגיון ועברה לתחום שליטתה של ממלכת ירדן. השליטה המעשית בהר הבית עברה לווקף המוסלמי, שנשלט בידי אנשי דת פלסטינים. בין השנים 1958–1964 נערכו במקום מספר שיפוצים, והבולט ביותר היה החלפת כיפת העופרת בכיפת הזהב המרשימה.



צילום: אושרת אביחצירה פרזם

במלחמת ששת הימים בשנת 1967 כבשו כוחות הצנחנים של צה"ל את הר הבית. מפקדם מוטה גור הכריז בקשר "הר הבית בידינו", משפט שנחקק בזיכרון הלאומי. מאז המתחם נמצא בשליטה ישראלית, ולפי החוק הישראלי אף בריבונות ישראלית, ומנוהל באופן רשמי על ידי משרד הווקף בירדן. מאז ועד היום הר הבית נחשב למקום בעל רגישות פוליטית בינלאומית גבוהה, והמתחם עומד ברקע לסכסוכים רבים בין מוסלמים ליהודים. עד שנת 2000 יכלו כולם לעלות להר הבית ולהכניס למבנים שעליו בראשם והמפואר ביותר כיפת הסלע, ברחבה למטה מסגד אל אקצא שצמוד אליו מוזיאון האסלאם. מאז ועד היום מותר לעלות להר אך אין כניסה למבנים שעל ההר ללא מוסלמים. הכניסה ליהודים להר הבית הוא רק דרך שער המוגרבים. ובשעות מסוימות לא כולל ימי שישי וימי חג של המוסלמים. כיום ניתן לטייל על ההר לראות מבחוץ את המסגדים כיפת הסלע המוזהבת וכיפת הכסף של מסגד אל אקצא שהפכה לאפורה עם השנים, הצריחים, השרידים הצלבנים והמוסלמים על ההר, את המקשתים, וכמובן את כיפת השלשלת הצמודה לכיפת הסלע המרהיבה.


צילום: אושרת אביחצירה פרזם