שתי תערוכת חדשות ומעניינות נפתחו השבוע במוזיאון תל אביב. תערוכת יחיד ראשונה בישראל לאמן האוסטרי ארווין ווּרם מהאמנים הבולטים של זמננו. התערוכה הרחק בבית עוסקת ברגישויות התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, באסתטיקה אירופית מול ישראלית ביחסים שבין פנים וחוץ ובאופן שבו אנו מתייחסים, בגופנו ובתפיסתנו, לסביבות ולחפצים יומיומיים. ווּרם נע בטבעיות מן היומיומי והפשוט אל המונומנטלי. ביד קלה, בשילוב עם תובנות פסיכולוגיות ועם חוש נפלא לאבסורד, פסליו מושכים אותנו, מעוררים את הגוף ומגרים את המחשבה: מה זאת אומר "להתנהל בעולם" כיחיד, עם אחרים, עם העיר ועם הבית. התערוכה כוללת עבודות מן הסדרה פסלים לדקה, שאותן יצר ווּרם מריהוט מקומי, שנרכש בשוק הפשפשים ביפו. עיצובם של פריטי הריהוט משגר אותנו לשנות ה-60 וה-70, העשורים שעיצבו את ווּרם ושבהם גם התעצבה התרבות העכשווית בישראל. ווּרם עומד על כתפי ענקי אמנות המאה ה-20 בשימוש שהוא עושה ברדי-מייד, או חפצים מן המוכן (מרסל דושאן), בחשיבות שהוא מייחס לבסיס, ההופך לחלק מן הפסל עצמו (קונסטנטין ברנקוזי) או בהוראות לביצוע (אמני פלוקסוס), אך הוא משווה ומעלה: בפסלים לדקה הוא מחדיר לאמנות העתיקה והדוממת ממד של ארעיות ו"מופעיות" ומסיט את מרכז הכובד אל הצופה.
התערוכה נמשכת בגן נתה הסמוך לגלריה, עם עבודה גדולת ממדים בשם בית צר שהמבקרים מוזמנים להיכנס ולבקר בו. הצופים אינם מפעילים כאן דבר, אך הבית "פועל" על הצופים ה"מצטדדים" בין חדריו, המאוכלסים בפריטים תקופתיים "רזים", כמו היו נוסעים במכונת זמן.
בית צר הוא "שִחזור" של בית הוריו של ארווין ווּרם, שכוּוץ ונדחס לשישית מרוחבו הטבעי (1.1 מ' בלבד).
ווּרם נולד בשנת 1954 בעיר קטנה הסמוכה לגרץ שבאוסטריה. בית הוריו נבנה בשנות ה-60 כבית פרברים טיפוסי של המעמד הבינוני בשנות השגשוג של מערב אירופה לאחר המלחמה. הבית הצר כביתה של חברה צרת אופקים, זעיר בורגנית, חברה המתקשה להשתחרר מצִלה של הכנסייה הקתולית ואינה ממהרת למחות את עקבות הנאצים, המהלכים עדיין בקִרבה; חברה שמרנית, מוגבלת ומגבילה. הוריו ובית ילדותו הם רק מקרה פרטי. "בסופו של דבר אני בא ממשפחה כזו. אבי היה בלש במשטרה, אמי עקרת בית. אני מכיר מקרוב את הפחדים ואת הדעות הקדומות של העולם הזה", אומר ווּרם. בבית צר שולח לנו ווּרם גלויה מאוסטריה של שנים אלו: הוא אכלס אותו ברהיטים ובחפצים – כולם מכוּוצים, מוזרים ברזונם – המבוססים, ברמות שונות של דיוק, על חפצים מבית הוריו.
יש קסם מיוחד בהצבת בית צר – בית ילדותו של ווּרם – בתוך המרחב הציבורי של מוזיאון תל אביב לאמנות, כאשר חושבים על "בית ילדותו" של המוזיאון, שבתחילת דרכו שכן במעונו הפרטי של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, שהקדיש מחצית מביתו לטובת תרבות לרווחת תושבי העיר. בית צר מוצב בגן נתה, חצר פנימית מרוצפת וצרה, הממוקמת על "קו תפר" אדריכלי מעניין בין שני אגפיו של המוזיאון, המשקפים הן את התבגרותו והן את גלגולי הסגנון האדריכלי, שהשתנה במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21. בית צר הוא כמו הערה בחומר ובמרחב על היסטוריה ועל חברה, עבודה העוטה שכבות נוספות של משמעות עם הצבתה בתל אביב.
התערוכה השנייה במרכז החוויתי למשפחה "נעים מאוד". התערוכה הקבוצתית חוגגת את תנועת הגוף הייחודית של כל אחד ואחת מאיתנו ומציעה לנו להרהר שוב במוסכמות התרבותיות הדורשות מאיתנו מגיל צעיר לאפק אותה. בתערוכה מוצגות עבודות אמנות שבוחנות את עושר ההבעה שטמון בתנועת הגוף. כשאנחנו חוזרים על אותן תנועות בתוך קהל, מיד אנחנו מרגישים חלק מקבוצה, שרק לפני רגע הייתה אוסף של אנשים זרים. ולפעמים תנועת הגוף דווקא עוזרת לנו לבדל את עצמנו מאחרים, ולהדגיש את הייחודיות שלנו. בעזרת מחוות גוף שונות ניתן להביע רגשות בעוצמה, ואפילו לבטא תחושות קשות שאסור לנו לבטא במילים.
בתערוכה זו כולם מוזמנים לעלות לרחבה ולרקוד את הריקוד שלהם, ואין במאי או כוריאוגרף שיכוון וידריך איך לנוע. העבודות בתערוכה מזמינות לחקות אותן ולגלות איך תנועה יכולה לייצר רגש; לנוע איתן ולהרגיש יחד באמצעות תנועה משותפת; ובעיקר מציעות לאפשר לגוף חופש להביע את עצמו, כלומר אותנו.
התערוכה בעיצובו של טל ארז מעודדת את המבקרים להתוודע לתנועת גופם ולהרשות לעצמם לחוות את המוזיאון באופן יותר משוחרר וחוויתי. המבקרים מוזמנים להשתמש במחוות גוף כדי לבטא רגש, לרקוד מול העבודות, ולנוע בגלריה באופן חופשי יותר. בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים עכשוויים מהארץ והעולם לצד עבודות מאוסף האמנות המודרנית ואוסף הצילום של מוזיאון תל אביב.
לאחר ביקור בתערוכה מוזמנים המבקרים, בעזרת דפדפת שנכתבה על ידי צוות החינוך של המוזיאון, לחפש תנועת גוף בתצוגת הקבע של האמנות המודרנית של המוזיאון, ולהכיר יצירות אייקוניות של אמנים מכוננים כאדגר דגה והנרי מור. התערוכה תלווה באירועים סביב הנושאים שמתעוררים בצפייה בעבודות האמנות ובסדנאות העוסקות בתנועה ויצירה. כבר בפסח הקרוב תיפתח הסדנה "לצאת מהקווים".
