השבוע נפתחו שתי תערוכות חדשות במוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה בחולון הראשונה "חיים שלמים, פריים אחד", אוצרת: מורן פרל קונסטנטין. בני הזוג בחיים ובאומנות מאיה ויהודה דביר מאיירים בוגרי האקדמיה לאמנויות ״בצלאל״ אשר נעשו מוכרים בעולם בזכות הבלוג המאויר שלהם הזוכה לעוקבים רבים ברחבי העולם בשם: ONE OF THESE DAYS. בתערוכה הם משתפים רגעים בחיי המשפחה שלהם בקריקטורות נפלאות אותן מצייר בכישרון רב יהודה דביר ושעלו בבלוג והיום זוכים להיות חלק מתערוכה. רגעים רבים שהזוג משתף אותנו יוצרים אצל רובנו הזדהות ומעלות חיוך או מעוררות מחשבה. לצד האיורים המוכרים של הזוג, מוצגות לראשונה בתערוכה גם עבודות פרטיות שטרם נחשפו לקהל הרחב.
התערוכה השנייה: תערוכת "וודג" (פנים), אוצר: דן אלון. תערוכה משעשעת שהעלתה אצלי חיוך. כולנו עוברים שינויים רבים בחיינו ולא תמיד שמים לב אליהם. בתערוכה הזאת בעזרת הקריקטורה כל שינוי בא לידי ביטוי. קריקטורות פוליטיות הן הייצוג הטוב ביותר לראות את השינוי הגופני והנפשי שעובר על נבחרי הציבור המככבים בהן בקביעות. קריקטורה טובה מספרת סיפור שלם בקיצור ובתמציתיות, היא מוסיפה לו הלך רוח, מעירה עליו ומאירה אותו. היא לא רק מתווכת מצב נתון ומקבעת אותו, אלא גם מחלצת ממנו איזו סתירה פנימית. ההקצנה הפיזית דוגמת אורך האף, גודל האוזניים או קומתו של אדם, נחוצה לרוב כדי להבליט תכונת אופי של מושא הציור. קריקטורה פוליטית היא גם הדרך הטובה ביותר לבחון איך פוליטיקאים השתנו פיזית לאורך זמן וכמה מהר הם הזדקנו. לקראת צילום אפשר להתכונן, להתאפר, לביים ואם כל אלה לא הועילו אפשר לפנות לפוטושופ, אך קריקטורה מראה הכול. התערוכה משתרעת על פני כשלושה עשורים ומלווה בציטוטים מהתקשורת הממחישים את האינטנסיביות של האירועים הסובבים אותנו. הקריקטורות הראשונות הן מהתקופה טרום הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש הממשלה בתחילת שנות התשעים והן מאזכרות אירועים רבים כגון רעידת האדמה בתורכיה, הרשעת משה קצב, הקמת מפלגות שלטון והיעלמותן, פיגועי טרור, חילופי ממשל בארה״ב, רפורמות בתעסוקה, בחינוך ובתחבורה, מלחמות אין ספור בעזה, אירועי המרמרה, הרשעת אהוד אולמרט, חיים רמון ואברהם הירשזון, פרשת גלעד שליט, תנועת me too, פטירתו של אריאל שרון לאחר שלקה בשבץ, המחאה החברתית של 2011, משפט נתניהו, משפט חוקתי של ארבע מערכות בחירות ועוד. התערוכה תעניק לצופים ולצופות מבט היסטורי, מחויך ואירוני על מדינתנו הקטנה ועל מנהיגיה, ותצרף תזכורת קלה: על אף כל הניסיונות של מנהיגינו להצניע ולטשטש את עקבות הזמן, הם נותרים בשר ודם, וכדאי שנתייחס אליהם בפרופורציות הראויות. בהשתתפות: זאב, ירמי פינקוס, איתמר דאובה, דניאלה לונדון-דקל, עמוס בידרמן.
קיר נוסף שמשך את תשומת ליבי במוזיאון היה הקיר של יהודה – עדי דביר CINEPHILE ועליו צייר מעל 300 דמויות וכוכבי קולנוע מסרטים מפורסמים היה כיף לעבור על הקיר ולנסות לזהות כמה שיותר דמויות וסרטים כחובבת קולנוע העבודה הזאת הרשימה אותי ואהבתי אותה מאוד.
