אתמול ביקרתי בתערוכות חדשות במוזיאון תל אביב לאומנות. הראשונה שראיתי הייתה "על הקצה: חדש באוסף האמנות העכשווית" לכבוד חגיגות ה-90 למוזיאון הביאו מספר עבודות מעניינות התרשמתי במיוחד מהיצירות הבאות: "רבקה קוויטמן, אנדראס גורסקי, קמיוקנדה, 2007 הדפס כרומוגני על זכוכית אקרילית ממוסגרת" "אנדראס גורסקי, קמיוקנדה, 2007 הדפס כרומוגני על זכוכית אקרילית ממוסגרת" "ג'ון סטזאקר,Blind IV, 2021 קולאז'". "נג'ידקה אקונילי קרוסבי", American Zip, 2019"קלייר טאבורה, איפור (חולצה ירוקה)", 2021 אקריליק על לוח עץ.
בהמשך ראיתי את "חדרי המיניאטרות של הלנה רובינשטיין- היסטוריה של יופי" מהאוסף הפרטי החדרים, שהוצגו לראשונה בסלון ביתה של האספנית ב־1935 המשיכו מסורת של בתי מיניאטורות שהופיעו לראשונה בגרמניה ובהולנד במאה השבע־עשרה ונועדו להקסים ולהדהים את הצופה. כל המוצגים מהאוסך הפרטי שלה שהיה מוצג בבתי האופנה שלה.
"אורס פישר", מהאמנים הבולטים של זמננו, מציג לראשונה בחלל מוזיאלי את העבודה PLAY — מיצב בינה מלאכותית חדשני ופשוט לכאורה: תשעה כיסאות משרדיים צבעוניים נעים בחופשיות בגלריה, מגיבים למבקרים ו"מתקשרים" עמם, וחוברים למכלול מפתיע של כוריאוגרפיה אנושית. פישר מתייחס, בהומור ובכושר המצאה, לשורה של שאלות המתעוררות בתקופתנו: מה עתידם של יחסים בין-אישיים בעולם הנשלט על ידי בינה מלאכותית? האם לחפץ דומם יכולה להיות אישיות? האם בני אדם ומכונות ניתנים להחלפה?
בסמוך לגלריה, ב"מפל האור", מוצב פסל השעווה פרנצ'סקו, בדמותו של אוצר האמנות האיטלקי הנודע פרנצ'סקו בונאמי, העומד על מקרר פתוח למחצה ובתוכו פירות וירקות. זהו פסל־נר המתנשא לגובה של ארבעה מטרים ונמצא בתהליך של התכלות: הפתיל המבצבץ מקודקודו מודלק מדי יום, והלהבה הקטנה ממיסה את דמותו בהדרגה ככל שהתערוכה נמשכת. החיבור הלא טבעי בין הדמות לבין המקרר מבליט את היחסים המתוחים בין חם לקר, בין טריות המוצרים לבין חיי אדם ארעיים ובני חלוף. רעיון מעניין וכך נראה הפסל ברגע שאני ראיתי אותו.
שירה זלוור מציגה מבחר של 86 מיני ציפורים שנצפו בישראל, בהתבסס על אטלס ציפורי ארצנו: מינים מקומיים, זנים פולשים, וכמה ציפורים נדירות. השעווה היא חומר יציב שהוא גם רך ונוח להשפעה ואף עלול להימס, איכויות המקיימות זיקה לפגיעות האנושית. הפיסול בחומר זה משמש את האמנית ליצירת מעין משל על מקום, זהות ושייכות. זוכת הפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית לשנת 2021. בתערוכה היפיפייה תראו כ־400 ציפורים עשויות שעווה עומדות דומם על רצפת הגלריה: החל בדרורים ובעורבים "פשוטים" וכלה בציפורים מרהיבות וגדולות ממדים, דוגמת הפלמינגו, כל אחת ואחת מפוסלת וצבועה ידנית, בתשומת לב קפדנית לכל נוצה ונוצה. עבודה מרשימה מאוד.
בערב התקיים במוזיאון השקה חגיגית של רנואר שהשיקה את קולקציית האופנה "ישראליאנה" עם איוריו של פולונסקי. בית האופנה הישראלי יצר קולקצייה יפה של חולצות וחליפות טרנינג בהשראת איורים של המאייר דוד פולנסקי, בנוכחות הפרזנטורית יעל שלביה. במוזיאון תל-אביב לאמנות תוצג החל מה- 23.9.22 תערוכת יחיד מקיפה ראשונה המוקדשת למאייר. דוד פולונסקי, הוא אחד מהמאיירים המרכזיים ביותר הפועלים כיום בישראל. איוריו מלאי הצבע והתנועה נוצרים לטובת אנימציה, קומיקס, עיתונות, ספרי ילדים ועוד. עבודותיו מתאפיינות במנעד רחב של סגנונות המשתנים בהתאם לתוכן ולמדיה במסגרתם הם נעשים בנקודות מבט שונות ובלתי צפויות, הנשענות על מקורות רבים מתולדות האמנות ותולדות האיור, דרך קולנוע ועד לאמצעי תקשורת פופולרית. התערוכה בחסות "רנואר"
